שמירה על תנורי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת תנור בחדר אמבטיה היא דבר מסוכן למדי. יש שם אדי מים בכל מקום, והמים פוגעים בכל שטח אפשרי. אם מדובר בנורות אינפרא-אדום, אי אפשר פשוט לכסות אותן במכסה פלסטיקי ולחשוב שהכל בסדר. זו דרך מהירה לגרום לבעיות. כדי לשמור על הבטיחות, יש צורך במערכת בעלת דרגת הגנה IP55, וכן בתכנון חוטים שאינו מאפשר שגיאות.
התמודדות עם האדים
כשרואים את הסימון IP55, יש לחשוב עליו כעל מגן שמונע מאבקות לחדור פנימה, ומונע מזרמי מים לחדור מכל מקור אפשרי. אנו עושים זאת על ידי שימוש בחומרי סיליקון שמאפשרים אטימה טובה של נקודות החיבור. זה חשוב מאוד – אם האטימה לא תהיה טובה, הלחות תגיע לנקודות החיבור. זה יגרום לזרם חשמלי להתפשט, ובסופו של דבר יהיה קצר חשמלי.
כיצד לבודד את החשמל
אנו לא לוקחים סיכונים. אנו משתמשים בחוטים מבודדים כפולים ובמחזיקים עשויים סראמיקה, כדי לוודא שהזרם החשמלי נשאר רחוק מהמשטחים המתכתיים. הנורה עצמה היא צינור קוורץ, אך האזור המסוכן באמת הוא המקום בו הנורה מחוברת למקור החשמל. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחומרים עמידים בפני חום ולחות, כדי לאטום את נקודות החיבור. כך, המים לא יכולים להגיע לחלקים המוליכים חשמל. ולמען השם,יש לחבר את המשטח המתכתי לקרקע. אם משהו ישתבש, משטח מחובר לקרקע יגרום לניתוק מידי של החשמל. בלעדיו, כל המשטח החיצוני עלול להפוך למוליך חשמל. אי אפשר לגלות זאת בדרך הקשה.
הבעיה: חום מול מים
הבעיה היא שככל שהאטימה טובה יותר, כך קשה יותר לחום לצאת החוצה. אם מנסים להכניס נורה בעלת הספק גבוה לתיבה קטנה עם דרגת הגנה IP55, בלי שהחשמל יוכל לצאת החוצה, זה יגרום להרס החוטים. הם יתבלו ויתקלקלו הרבה יותר מהר מהצפוי. יש למצוא את האיזון הנכון – אטימה טובה שתמנע מים, אך גם שטח מספיק כדי שהחוטים יוכלו להתקרר. אם המשטח קטן, אין להשתמש בנורה בעלת הספק גבוה מדי. עדיף להשתמש בנורה שמתאימה לגודל התיבה, ולא בנורה שעלולה להרוס את הבידוד שלה.