למה רוב החיממים באינפרא-אדום למעשה מפסיקים לעבוד (ואיך תיקנו את זה)
אם אי פעם החיממים שלכם באינפרא-אדום הפסיקו לעבוד, כנראה שאינכם יודעים למה. אך הסוד הוא פשוט: זה קורה תמיד באותו מקום – בנקודת החיבור שבה החוטים מחוברים לחיממ. כאשר משתמשים בהספק גבוה, הנקודה הזו נהיית חמה מאוד. רוב החיממים הזולים משתמשים רק בדבק פשוט או בצינורות חם-צמיגיים כדי לחבר את החוטים. זה עובד למשך שבוע, אך לאחר מכן החומרים מתרחבים ומתכווצים, ובסוף החיבור נשבר. כשזה קורה, הבידוד נהרס, נוצר מקצר חשמלי, והחיממ לא יכול לעבוד יותר. הבעיה עם החיבורים “הרגילים” העניין הוא שצינורות הקוורץ והחוטים הנחושתיים אינם מגיבים לחום באותו אופן. אחד מהם מתרחב מהר יותר מהשני. עם הזמן, נוצרות סדקים קטנים. אבק ולחות חודרים דרך הסדקים האלה. כשזה קורה, החשמל מתחיל לזרום במקומות הלא נכונים. לפעמים החיממ עובד, ולפעמים הוא לא עובד כלל. איך אנחנו עושים זאת אחרת נמאס לנו לראות את החיממים האלה מפסיקים לעבוד, לכן הפסקנו להשתמש בחומרים זולים. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בחום ובחומרים קרמיים. אנחנו לא רק “מכסים” את החוטים – אנחנו קוברים את כל אזור החיבור בחומר עמיד בחום. זה יוצר אטימה הרמטית שמונעת חדירת חמצן ולחות. בלי אוויר, החוטים הנחושתיים לא יכולים להתחמצן, וכך החיבור נשאר נקי. אך הקסם האמיתי נמצא בדרך שבה זה נעשה. אנחנו לא סתם שופכים את הסיליקון ומקווים לטוב. אנחנו משתמשים בתהליך של שאיבת אוויר כדי להוציא את כל בועות האוויר. למה? כי בועות אוויר קטנות יכולות לגרום להיווצרות של נקודות חום במקומות הלא נכונים. על ידי העלמת בועות האוויר, החום מתפזר באופן שווה בכל אזור החיבור. זו דרך יותר יציבה לבניית החיממים. הערה חשובה יש חיסרון אחד: מכיוון שהאטימה כל כך טובה, החיבורים נהיים די קשיחים. אי אפשר לכופף את החוטים בזוויות חדות במהלך ההתקנה. אם תנסו לכופף את החוטים, עלולים להישבר החומרים שמחברים אותם. עדיף להשאיר קצת מרווח בחוטים – כך החיממ יוכל לעבוד כל החיים.