למה אנו מעריכים את החיממים שלנו באמצעות “מבחן האדים הקשה”
אם אתם מתכוונים להתקין חיממה בחדר אמבטיה, אתם יודעים מה צפוי שם – זו סביבה קשה מאוד. בגלל האדים הרבים, הנוזלים שעלולים להישפך שם, והלחות הגבוהה, הרכיבים האלקטרוניים נמצאים במצב של לחימה על חייהם. אנו מייצרים את החיממים שלנו לפי תקן IP55 – מה שאומר בעצם שהם יכולים לעמוד בחשיפה לאבק ולמים מבלי להינזק. אבל יש בעיה: הדירוגים האלו אינם שווים למציאות. עם הזמן, החומרים שמשמשים לאטימה נעשים קטנים יותר, הרכיבים משתנים, והמתכת מושחתת. לכן אנו לא סומכים רק על הדירוגים האלו – אנו מעריכים כל מכשיר באמצעות מבחן לחות וחום.
איך אנו עושים זאת בפועל
אנו שם את החיממים בתא שמחקה את הסיטואציה הקיצונית ביותר בחדר אמבטיה – חום גבוה מאוד בשילוב עם לחות גבוהה. לאחר מכן, אנו מפעילים ומכבים את החיממה שוב ושוב. זה גורם לחומרים להתרחב ולהתכווץ. זו בעצם בדיקת עמידות. אם האטימה אינה מושלמת, או שהחוטים אינם מחוברים כראוי, הלחות תוכל לחדור פנימה. אנו מחפשים את הפגמים הקטנים – קורוזיה בחיבורים או כשל חשמלי – לפני שהמוצר מגיע אליכם.
המאבק עם החומרים האטומים
הדירוג IP55 תלוי בעיקר ברווח שבין המארז לבין רכיבי החיממה. אנו משתמשים בחומרים אטומים מיוחדים כדי לאטום את הרווח הזה. החומרים האלו חייבים להישאר אטומים – לא רק ביום הראשון, אלא גם לאחר מאות מחזורי חום. אם החומר הגומי מאבד את תכונותיו האטומות, האטימה נשברת, והלחות חודרת פנימה. זה עלול לגרום לקצרים חשמליים או לכך שהחיממה תתקלקל מוקדם מדי. אנו מוודאים שזה לא יקרה.
מציאת האיזון האידיאלי
אתם עשויים לחשוב, “למה שלא פשוט לאטום את החיממה בצורה הדוקה?” אבל יש בעיה – אם האטימה תהיה חזקה מדי, החיממה לא תוכל לנשום. החום יצטבר בתוכה, והחיממה תישרף. זו בעצם בעיית איזון. אנו מבזבזים הרבה זמן על כך שנמצא את האיזון הנכון – די אטום כדי לחסום את האדים, אך לא כל כך אטום עד שהחיממה לא תוכל לפלוט את החום. התוצאה? חיממה שלא תקלקל את עצמה כשחדר האמבטיה יהפוך לסאונה (בתנאי שהחשמלאי יעשה את עבודתו כראוי). אנו לא מנחשים כמה זמן החיממה תחזיק מעמד. אנו מבדקים אותה עד שהיא נשברת, כך שאתם לא צריכים.